|
לאנשים מתוקים מדי...
סוכרת, מחלה של אנשים מתוקים מדי,
יכולה להפתיע בשלב זה או אחר בחיים (דווקא בהריון השביעי.. ) עם או בלי סימנים
מקדימים, כתוצאה של תורשה או הרגלי אכילה לקויים או ללא כל סיבה ברורה – וכל זה
הודות לפעילותו של לבלב אחד קטן...
סוכר, אותו מרכיב אהוב מופלא אך
ממכר שבמזוננו, יכול להיות בו-זמנית חיוני לתפקוד הגוף אך גם מסוכן – במידה
ונאגר בכמות רבה מדי. לשם כך נוצר האינסולין, סוג של הורמון המופרש מהלבלב
ומשמש מעין "מפקח ראשי" לבקרת כמות הסוכר הזורמת בדם. במקרה של תפקוד ראוי יאגר
הסוכר המיותר בכבד בצורת גליקוגן וישמש "רזרבות" – עם אפשרות לההפך שוב לסוכר
בעת הצורך. ייצור לקוי של כמות האינסולין ע"י הלבלב או חוסר יכולת של הגוף
להשתמש בו משבש את תהליך הפיקוח, הסוכר העודף זורם אל השתן, מגביר תחושות צמא
וממריץ את פעילות מערכת ההפרשה.
כשמדברים על סוכרת נוהגים להפריד
בין שני סוגים עיקריים – ה"קל" והנפוץ לעומת ה"קשה" והנדיר יותר.
סוכרת "קלה" (סוג 2) היא תוצאה של
חוסר ספיגה מספקת של האינסולין בגוף. המחלה נפוצה אצל בני גיל העמידה עם נטייה
להשמנה. מתחילה בד"כ באופן הדרגתי תוך ירידה בייצור האינסולין ומגבירה את
הסיכון למחלות לב ועודף כולסטרול. במקרה כזה עלולים להופיע סימנים כמו ירידה
במשקל, ליקויים בראייה, כיבים על הרגליים וחולשה עצבית בגפיים או שיעור יתר אצל
נשים. היצרות של מערכת העורקים עלול להחליש את כמות זרימת הדם ולפתח מחלות
נלוות בכליות, בעור ובעיניים. כדי למנוע הצטברות סוכר עודף גם ללא אינסולין
מספיק לשמור על תזונה נכונה, להמנע מהשמנה ולשמור על רמת הסוכר בדם באמצעות
צמחים או תוספי מזון אחרים.
התופעה השניה המכונה סוכרת
נעורים (סוג 1) נובעת מחוסר תפקוד מוחלט של הלבלב ומצריכה תלות באינסולין
חיצוני. לחולים כאלה קשה יותר לעזור באמצעים טבעיים. כנראה שלהזרקת האינסולין
אין באמת אלטרנטיבה...
קודם כל תזונה
השינוי המהותי כאמור מתחיל בתזונה.
תוספי מזון כגון ויטמין B6,
C,
E,
מגנזיום, אבץ, וכן חומצות שומניות מסוג אומגה-3 ואומגה-6 (דגים, אצות וכל מה
שגדל בריא מהים...).
בצלים, עדשים (שעועית לבנה או
אדומה, מש וכל סוג אחר בסגנון), חילבה – בכל אלה ישנם מרכיבים המסוגלים לנרמל
את רמת הסוכר בדם, או להעלות את רמת ה"כולסטרול החיובי" (כן, יש כזה דבר) –
HDL
למניעת מחלות במערכת הדם, אחד הגורמים העיקריים להופעת הסוכרת.
חילבה, אגב, למי שמסתייג מהטעם
ניתן להנביט או למצות באלכוהול (בין 25 ל-40 אחוז) ולשתות כפית (מהולה במים)
ליום.
למי שאוהב אוכל מתובל, מסתבר כי
תבלינים מוכרים כמו עלי דפנה, קינמון, ציפורן וכורכום עוזרים לגוף בספיחת
האינסולין. חוץ מלבשל איתן כדאי לנסות לחלוט כפית תבלינים עם תה שחור – תחליף
לקפה של הבוקר, גם להעדר הסוכר מתרגלים עם הזמן...
מתכון נהדר וחורפי המבוסס על עדשי
שעועית, בצל, חצי כוס בוטנים, רבע כוס נבטי חילבה (גרגרנית יוונית), 4 שני שום,
גזר ו-2 עלי דפנה – כל המרק הזה מתבשל ב-2 כוסות מים למשך חצי שעה והופך למנה
קבועה על שולחנכם בימות החורף הקרירים...
תוספים צמחיים
את הפעילות הפונקציונלית של בקרת
רמת הסוכר בדם ניתן להשיג, מלבד התזונה, גם באמצעות צמחים מרים אותם יש לשתות
בסמוך לארוחה – ג'נשן, מהונייה, ברבריס, שן הארי, ארטישוק וחותם הזהב.
בתמונה: סכרתון
לטיפול בסכרת
דרך נוספת לשמירת רמה נמוכה של
סוכר הוא הפקטין, החומר הרירי שנמצא בשורשי החותמית הזיפנית והרפואית וכן
בגזרים, תאנים ותפוחים. גם התה השחור הידוע (וכן ידידו הירוק, המופק מאותו הצמח
– הקמליה הסינית) מוריד באופן מופלא את רמת הסוכר ונחשב אנטי-סוכרתי יעיל.
אחד הצמחים הפופולריים לאחרונה הוא
הג'ימנמה המגיע אלינו מהודו שמיצוי מהעלים שלו יכול להוביל בו זמנית
לשתי תוצאות – הורדת הצורך במתוק והמרצת המטבוליזם, וכך ניתן להשתמש בו לטיפול
בסוכרת ולהורדת המשקל בו-זמנית, שתי ציפורים במכה אחת...
לסוכרתיים הצעירים שבינינו, אגב,
אין באמת מה להתייאש. על אף החוסר המוחשי בהצעות טבעיות ניתן בכל זאת לנסות
להפחית את כמות האינסולין הנדרשת בהזרקה ע"י ריבוי באכילת אוכמניות (blue
berry) – אפילו
ריבות, כל עוד הן ללא סוכר... |
