|
פתרון "שפתני" להפסקת השיעול
מגיע הסתיו וכולם מסביב מתחילים
להשתעל. נשמע מוכר ? זה איכשהו משתלב מצויין עם החצב, השלכת והשקיעות הנוגות,
אלא כשהילד מרותק עם חום למיטה או כשקשה להרדם מרוב גודש ליחה – אין ממש
הזדמנות להנות מהם...
הסינים מוצאים כידוע לכל דבר הסבר:
הסתיו, על פי הרפואה הסינית, מזוהה עם יסוד המתכת האחראי בין היתר על רגישות
במפרקים ותחושות קור, גירויי עור, מחלות בדרכי הנשימה ואפילו, יש אומרים, צורך
נפשי להסגר או להתרפק על העבר. כדי לאזן את הריאות הם ממליצים על מקלחות קרות,
להתעורר ב-3:00 בבוקר לתרגילי נשימה, להצטמצם בצריכת חלב ולהתחיל להוסיף תבלון
חריף למרקים – בעיקר זנגוויל שום וחזרת...אבל לא צריך ללכת כל-כך רחוק, מחוץ
לפתח הבית, ממש מתחת לאף שלנו, גדלים שפע של צמחי-בר ארץ ישראליים המצויינים
לתקופה הקרירה של השנה.
לפני שנמשיך לפרט ראוי להדגיש שעל
מנת שצמח יהא מסוגל לעצירת שיעול או למניעתו עליו להכיל לפחות אחת מהתכונות
הבאות:
· *
יכולת
כיוח – צמחים
מכייחים מסייעים לזרימה חלקה של ליחה מהריאות החוצה לכיוון הגרון ומניעת
צמיגות, יעילים במקרה של ברונכיט ושיעול מרובה בליחה. בין הצמחים ניתן למצוא את
הבוצין, שוש קרח, שומר, מרוביון וקורנית.
· *
אסטרינג'נט –
חומרים כימיים הנקראים טאנינים, הנמצאים בין השאר במרווה ובציטרה,
משמשים כאסטרינג'נטים – מכווצים ע"י התקשרות לקרומים ריריים ויצירת חלבונים
כמעטה הגנה, ובכך מסייעים במקרה של דלקת או לעצירת דימום במקרה של שיעול המלווה
בדימום.
· *
משככי
כאב – צמחים
מרגיעים או משככי כאבים ונוגדי עוויתות, כדוגמת המליסה והרוזמרין,
פועלים כספסמוליטיים ומרפי שרירים במקרה של שיעול כרוני או עוויתי המלווה בכאב.
ה"שפתניים" למניהם – אזוב,
קורנית, ציטרה וציטרנית (המוכ רים לנו מתבלין הזעתר), המליסה והמרוביון
מועילים לעצירת שיעול בזכות היותם אנטי-דלקתיים, אנטי-פטרייתיים, אנטיספטיים
ומכייחים. אם נוסיף אליהם את המרווה הבוצין והשומר, כבר קיבלנו מגוון של
אפשרויות לפורמולה המשלבת כיוח-כיווץ-והרגעה למגוון סוגים של שיעולים ודלקות
גרון.
בתמונה: תמצית
משעולית
להקלה וטיפול בשיעול ודלקת גרון.
אז מה עושים ?
החליטה היא "שיטת סבתא"
המוכרת והטובה שלא נס ליחה. כל מה שצריך הוא להשרות חופן של אחד מהצמחים שלעיל
(או כתערובת) בכוס מים רותחים לשעה (או למספר דקות לשם שימוש מיידי). ניתן
להוסיף דבש ולימון ולא לשכוח לברור את העלים מכל מני "וילדה חייע'ס".
הטינקטורה (מיצוי כוהלי)
מרוכזת יותר מהחליטה, יש למצות
כ-20 אחוז מהצמח(ים) ב-45 % של כוהל מרוכז (95%) כדי להפיק מהצמח את מירב
סגולותיו.
סירופ לשיעול
יכול להשמר לטווח ארוך יותר מחליטה אך פחות מטינקטורה, אהוב ביותר על הילדים
והתינוקות (וגם על כל מי שמרגיש לעיתים קצת ילד). להכנתו יש להוסיף 100 גרם של
צמחים כתושים לליטר מים רותחים ולהשרות למשך שעה בטמפרטורת החדר. לאחר הסינון
יש להוסיף כ-60 % סוכר לבן (אין מה לעשות, נשמר טוב יותר מהווריאציות האחרות,
הבריאות יותר) או 40% בלבד לסירופ שישמר במקרר, ולהביא ע"י בישול לאידוי של
כחצי עד 2/3 מהמים, תוך ערבוב מתמיד.
אידוי
– חברה טובה גילתה לי "פטנט" שעבד
אצלה נפלא – היא הניחה רצועות בצל טרי לצד הכרית בשעה שהקטנצ'יק ישן, והפלא
ופלא – כל החרחורים פסקו כהרף עין. אף פעם לא יזיק לטפטף כמה טיפות של שמן
אקליפטוס, פפרמינט, עץ התה או כל שמן אתרי אנטיספטי אחר ולספר לנו תוך כמה זמן
זה עבד. גם "מקלחת אדים" יכולה לעזור: מרתיחים חופן צמחים בליטר מים, ומניחים
את הראש תחת מגבת מעל הסיר על מנת לנשום את האדים וכך לפתוח את דרכי הנשימה,
לייבש נזלות למניהם ובעיקר להרגיע את הגרון הניחר.
למי שדוגל בשיטות העיסוי
למניהם – ניתן לטפטף מעט שמן זית (מומלץ לשלב עם שמן אקליפטוס, מנטה או מרווה)
ולעסות את איזור הריאות ובית החזה, להקלה על קשיי נשימה וגודש ליחה.
|
