|
אוזניים בריאות לכותל
למי שיצא לו לגדל לפחות זאטוט אחד
בימיו, בוודאי מוכרת לו התמונה הבאה: בן הטיפוחים צעיר הימים צורח שעות ארוכות
ללא הפוגה, כנראה כואב לו משהו רק שטרם למד לדבר, אין ברירה רצים לרופא והוא
פוסק באדישות: "אה, זה בסך הכל דלקת אוזניים, בטח צריכות לצאת לו כמה שיניים,
אין סיבה לדאגה...".
אז בפעם הבאה לפני שנתחיל לטפס על
הקירות אפשר להציץ לכיוון המטבח שלנו, בד"כ מסתתרים שם כמה פתרונות קסם כמו
ציפורן, שום, שמן זית ופיגם. למי שאוהב להיות מוכן מראש אפשר לשפר את "ערכת
עזרה ראשונה" שלנו בכמה צמחים מועילים ובכל אופן כדאי לבקר אצל הרופא לפחות כדי
לאתר את מקור הבעייה.
מדלקת
ועד שעווה
לכאבי אוזניים סיבות שונות –
מזיהומים ודלקות ועד הפרעה חיצונית כמו הצטברות של שעווה. הסיבה הנפוצה אצל
ילדים – זיהום באוזן התיכונה "Otitis
media" מלווה בד"כ
בהצטננות, עליית החום, שפעת או מחלה זיהומית כמו חצבת או שעלת. דלקת האוזן
החיצונית יכול להתבטא בגירוי והחמרה בשעת הנעת הלסת. סיבות נוספות יכולות להיות
קשורות למבנה הראש והצוואר כמו דלקת הזיז הפטמי (העצם שמאחורי האוזן), מפרק
לסת פגום, טוחנות שעדיין לא בקעו ועוד.
קודם כל, רק להרגיע ת'כאב
טיפול יסודי במקור הבעייה בהחלט
חשוב אבל בראש ובראשונה התינוק צווח – מה עושים ? הטיפול המהיר והפשוט ביותר
הוא טיפות בצל סחוט - אפשר לרסק בפומפייה, לסנן ולטפטף 2-3 טיפות בכל אוזן, על
פי הצורך. זה עובד במהירות וביעילות גם אצל ממש קטנטנים.
מתכון אחר הנשמר לאורך זמן הוא
מיצוי בשמן זית של צמחים אנטי בקטריאליים/ויראליים כמו פיגם, ציפורן, בוצין,
סמבוק ושום. המינון הוא 50% של חומר צמחי טחון ויבש בצנצנת המלאה בשמן זית
טהור, להשרות כשבועיים בשמש או ל-24 שעות על פלטת שבת ולסנן. אפשרות נוספת
ומיידית היא בישול של הצמחים במעט שמן זית לכמה דקות ושימוש מיידי חיצוני של
2-3 טיפות אל תוך האוזן הכואבת. את מה שנישאר אפשר תמיד "לבקבק" ולהוסיף לערכת
העזרה-הראשונה הטבעית שבבית.
בתמונה: תמצית שמן
פיגמית לשימוש
חיצוני בהקלה על הכאבים והדלקת.
חשוב לזכור:
שימוש חיצוני בשמן אינו מומלץ
במקרה של קריעה בעור התוף, ויש הטוענים כי בשימוש מרובה עלולה להשאר שכבה
שומנית בחלל האוזן המסוגלת להכביד על השמיעה. מיץ בצל, בכל אופן, לא מסוכן
ואינו כרוך בשום תופעות-לוואי.
טיפול פנימי בדלקת
דלקת הנגרמת מחיידק מחייבת לקיחת
אנטיביוטיקה, אין להקל בכך ראש במיוחד לא אצל ילדים, אבל ניתן לשלב צמחים אנטי
חיידקיים לשימוש פנימי כמו אכינצאה, שום ופרופוליס לזירוז פעולת הנוגדנים
ולחיסול המיקרובים, ולא לשכוח לקחת יוגורט עם אסידופולוס, במקביל לאנטיביוטיקה,
כדי להחזיר את הפלורה הטבעית. במקרה של וירוס הרופא ירים ידיים ויציע בעיקר
טיפות לשיכוך הכאב, אבל כאן יש לצמחים בהחלט יתרון וחוץ מהנ"ל ניתן לשלב גם
סמבוק, לפצ'ו, היפריקום ואפילו עלי זית. לטיפול יעיל ומעמיק יותר מומלץ לקחת
דווקא מיצוי כוהלי, יותר מחליטה, במינון של 15 טיפותX3
ליום לילד או 30 למבוגר.
מוקסה
כנגד הפרשות
במקרה של הפרשת נוזלים רצינית
מהאוזן ניתן לנסות לייבש את הנוזלים ע"י אידוי של צמחים מייבשים כמו מרווה,
שיבה, לענה ופיגם. ניתן להתכסות עם מגבת מעל סיר מלא במירתח של הצמחים ולשאוף
(וכך לייבש בו זמנית גם את הנזלת) או לאגד את הצמחים היבשים בצורת מוקסה או
קטורת, לשרוף את הקצה העליון ולקרבו בזהירות אל האוזן הנגועה.
רפואת אזניים יהודית
מה יש לגדולי הדור לומר בנידון ?
אסף הרופא ממליץ על אורגנו טרי וסחוט, כופר (צמח החינה) לריפוי הכאב
והמתת ה"תולעת שבאוזן", מיצוי דלעת לשיכוך כאב וחום, מי שורש הצנון והטוב
מכולם, לטענתו, הוא שמן שקדים מרים. למי שנשאר משהו מהאתרוג של סוכות, ממליץ
אסף הרופא על מיץ סחוט מהזרעים: "האתרוג חם מבחוץ וקר מבפנים וכבד בגוף.. וזרעו
טוב לכאב הכליות ולכאב האזניים, יטיף מן השמן באזניים" (ניסים קריספיל אגב מציע
בתור רפואה עממית להשרות קליפות אתרוג בשמן זית ולטפטף 3 טיפות לאוזן על פי
הצורך). הרמב"ם ממליץ על שמן ורדים וחומץ, שמן קנביס (שמן המופק
מהזרעים שהיה שמיש בימיו) לכאבי אוזן הנגרמים מהתקררות והתרת הסתימה, ומרתח של
דבשה (מלילוטוס) וחילבה (גרגרנית יוונית) לשיכוך הכאב.
לסיכום, מי שרוצה לנסות תחליף טבעי
כלשהו לרפואת האזניים, כדאי שיקפיד על הוראות הרמב"ם: "כבר ידעתי בנסיון שאין
ראוי שתגע בנקב האוזן בעת הכאב בדבר כלל, אבל הטיף בו מה שתטיף שיהיה חם בשיעור
הסבל, וידך תלוייה באוויר והרפואה נוזלת מקצת המרחק עד שתגיע אל תוך הנקב."
|
