|
מנופאוזה בעיניים סיניות
אשה המתקרבת לגילאי ה- 45, 50 לחייה חווה בתדירות גבוהה סימנים ראשונים של
מנופאוזה - תופעות גיל המעבר, הכוללים גלי חום, הזעה מוגברת בעיקר בלילה, מצבי
רוח משתנים, דימום וסתי מוגבר או חוסר איזון הורמונלי, וזאת במקביל לצניחה
משמעותית של הורמוני האסטרוגן והפרוגסטרון המופרשים מהשחלה.
נקודת ההתייחסות של רפואת הצמחים
המערבית שונה במהותה ובתכליתה מהרפואה הסינית. בעוד שהראשונה שואפת למלא את
החסר, להגדיל את כמות האסטרוגן ולהשלים את מה שהגוף בלאו הכי מפסיד, מציעה
הרפואה הסינית התייחסות עמוקה יותר לשאלה - איפה הדם ? מדוע אין דם ? לאן הוא
הולך ? כאשר נקודת המוצא היא שהסימפטומים הם תולדה של יובש וירידה בכמות
הנוזלים (יין) והדם בגוף ועל כן שם יש לטפל ולא בתיפקוד של ההיפופיזה או
השחלות.
מבחינה מערבית מנופאוזה היא תוצאה
של עלייה דרמטית בכמות ה-FSH,
הורמון מבשיל הזקיקים המופרש מיותרת המוח תוך כדי ירידה או חוסר הענות משמעותי
מצד השחלות, שאינן נענות למסר לייצר דם וכמות האסטרוגן המופרש איננו מספיק בכדי
לגרות את השחלה לבייץ. מבחינה מספרית, אנו מדברים על FSH
גדול מ- 20 ועל אסטרודיול (אחד ממרכיבי האסטרוגן) שאינו מגיע לערך 200 כדי
לאפשר ביוץ.
הרפואה המערבית אומרת - מכיוון שאין מספיק
אסטרוגן הבה ונשלים אותו, לשם כך היא מציעה צמחים פיטו-אסטרוגניים כגון קוהש
שחור, רימון, אלפלפה, תלתן אדום, אנג'ליקה, שמן נר הלילה ועוד. הצמחים עושים את
פעולתם ואכן נשים המשתמשות בצמחים מסוג אלה מדווחות על שיפור בתופעות
גיל-המעבר... אלא, שהחסרון המשמעותי שבשיטה זו הוא שברגע שיפסקו
הפיטו-אסטרוגנים לזרום יחזרו ההזעות וגלי החום כיוון שהגוף לומד להיות תלוי
במקורות הורמונלים מבחוץ (ובזה אין הבדל בין טיפול צמחים או טיפול הורמונלי
קונוונציונלי) והבעייה האמיתית עודנה עומדת בעינה .
הרפואה הסינית מציעה כאמור התייחסות אחרת,
מילוי החסר ותיקון שורש הבעייה שכשהטיפול נעשה באופן נכון אין צורך להמשיך עם
הטיפול מעבר לחודשים ספורים או להמשיך באמצעות תזונה ולא תוספי מזון רבים
ויקרים.
היכן הוא הדם - שואל הרופא הסיני - מדוע
איננו מיוצר בגוף ? מדוע הגוף צריך "לצעוק": "אין לי דם" באמצעות הזעות, גלי
חום ושינויי מצב- רוח. התשובה היא שבגיל המעבר מתעצם תהליך שמתחיל עוד הרבה
לפני כן, בשנות הפוריות (אף המוקדמות שבהן) והוא - ייבוש נוזלי הגוף והדם. חוסר
דם סיני אינו אנמיה אלא חוסר בכמות המשקעים (טסיות וכדוריות) ונוזלי הדם (במצב
תקים ישנם 70% של נוזלים לעומת 30 % משקעים). כשהגוף לא מצליח לייצר כמות מספקת
בהתאם לדרישה המועברת אליו מהמוח (ה- FSH) הוא שולח
איתותי מצוקה של חום וחוסר המתבטאים בגלי החום, חולשה, צורך במתוק - סימנים
דומים מופיעים אצל אשה פוריה לפני דימום הוסת או בזמן הביוץ וכן אחרי לידה -
המשמעות הינה אחידה: אין מספיק דם בגוף, הדם אינו מוזן ועל כן אינו מזין את הלב
(נדודי שינה) את הכבד (כאבי ראש, סחרחורות, ראייה מטושטשת וצלצולים באוזניים),
את הכליות (בריחת סידן, נשירה) ואת הפריפרייה (בלבול, חוסר תחושה בידיים
ורגליים) ועוד. מלבד זאת, מופיעים לא פעם, אצל נשים בגיל המעבר, סימני חום
מרובה (=אש הכליות) או חולשת טחול (הפרעות עיכול, כבדות, חוסר אנרגייה וחולשת
מערכת חיסון). הטיפול הוא בהתאם למצב הקליני של כל מטופלת.
מה ניתן לעשות ? מכיוון שהעדר נוזלים הוא
הבעייה העיקרית, הטיפול מתחיל בשתייה מוגברת, באקלים יבש כמו שלנו לפחות 2 ליטר
ליום.
תוסף מזון משמעותי לתקופת המנפאוזה, עשיר
בנוזלים ומאפשר ספיחתם וכן בחומצות אמינו הבונות דם הוא הספירולינה, אצה
ירוקה עשירה במינרלים ונוזלים, ללא פעילות עודפת על התריס וללא סכנות מינון.
האסטרטגייה הטיפולית, כאמור, מותאמת לכל
מטופלת ומטופלת באמצעות אבחון קליני ובדיקת דופק ולשון. עם זאת, ניתן לומר
"בגדול" כי הכיוון הוא הורדת אש הכליות (צמחים מקררים כגון אנמנרנה,
אשוח צהוב, רימניה או קליפת פאוניה) תיסוף נוזלים ויין (צמחים הכוללים
ליגוסטרום, פוליגנום, נטופית רפואית, שורש חבצלת, אספרגוס, חיטה ועוד)
ותיסוף דם (טוניק לדם: פירות אטד, פאוניה לבנה, פירות תות עץ, חומעה ועוד).
במקרה של חולשת טחול נוסיף - אסטרגלוס, ריישי, אטרקטילודיס, גינסינג. במקרה של
חוסר אנרגייה (יאנג הכליות) - ויטניה. את הצמחים יש לשתות 3 כפיות ליום למשך
כחודש לפחות או במהלך שלושה מחזורים רצופים.
תזונה במהלך מנופאוזה, בהתאם
לאסטרטגייה הסינית, כוללת ירקות מבושלים, קטניות מבושלות ובעיקר שעורה, חיטה,
חילבה .(מעט במצבי עודף חום), פשתן טחון, שבולת שועל, טחינה (שומשום). פטריות
שיטאקי ואצות-ים לחיזוק מערכת החיסון ודגי ים טריים ועשירים באומגה.
|
