|
איך מכינים תרופות עשביות ?
מוצרי מרפא
מסחריים, כידוע, מיוצרים במעבדות סטריליות ללא מגע ידי אדם, תחת מכשור משוכלל
ומעקב אחר עמידות, מינון ופעילות רפואית. לאבותינו לא היה את הלוקסוס הזה, הם
הסתפקו במעט דבש או יין ביתי, צנצנת חימר ומכתש ועלי, אבל התוצרת שלהם לא היתה,
משום מה, פחות יעילה או ממשית. כיום, בעודנו נוהרים בהמונינו לרכוש מוצרים
תעשיתיים בחנות-טבע, נדמה כי נעלם ה"מגע האישי" וההתאמה הייחודית, אבל בפועל
יותר ויותר עשבונאים חוזרים לקדש את המקצוע ולהציע רפואה ביתית מסורתית בהתאמה
אישית.
יותר מזה –
היום כבר אין צורך לחפש עשבונאי כזה בנרות, הידע זמין והטכניקות פשוטות, אז עם
קצת סבלנות ורצון טוב אפשר לשפר את מדף "עזרה ראשונה" בבית בכמה מרקחות טבעיות,
לפחות למשפחה ואולי גם לחברים. הפקת מוצר רפואי צמחי הינו תהליך הכולל איסוף,
מיצוי, סינון והרכבה ולהלן נפרט. אולם לפני כן:
האם צמח
יכול להיות מסוכן ?
כדי לרקוח
לצרכים אישיים אין צורך לללמוד רפואה אבל לשם שימוש זהיר ומדוייק בצמחים כדאי
בהחלט לדעת לזהותם, להכיר את מגבלויותיהם וכן כיצד מתי ובאיזה אופן יש להשתמש
בהם.
ברפואת הצמחים
לא נבהלים מרעילות של צמחים, על אף שחשוב להכיר בקיומה, בדומה להומאופטייה קיים
עיקרון "טיפול דומה בדומה", שלפיו אותו חומר כימי העלול לגרום למחלה יהא,
במינון נמוך יותר, זה שיכול להביא לרפואתה.
איסוף
ידוע כי צמח
הגדל בסביבת הגידול הטבעית שלו מצוייד בסגולות רפואיות המסייעות לו במלחמת
ההשרדות, בריכוז גבוה יותר משל צמח מפונק הגדל בפינת התבלינים שבגינתנו, על כן
כשקיימת שאלה (לגבי צמחים ארץ-ישראלים) האם לסמוך על השתילים מהמשתלה או לצאת
לשדה - לא אמורות להיות יותר מדי התלבטויות...
בפנקסי השדה,
מלבד הרשימה לגבי טיב הצמח ואופן זיהויו, כדאי לדעת מתי יש לאספו (לכל צמח עונת
"שיא", בין אם זה בעת הלבלוב או עם הוצאת הפירות), מהם החלקים הפעילים (מזרעיו
וניצניו ועד שורשיו וגזעו) ואופן השימוש (במיידי - לצמחים היעילים כטריים או
לאחר יבוש חלקי או מלא).
מיצוי
קדמונינו
(מלבד אולי הסינים שבינהם..) ידעו עוד בימים הרחוקים שמיצוי בנוזל מרוכז – מים,
יין, כוהל, חומץ או שמן, יעיל יותר להפקת מירב התועלת מהצמח מאשר שימוש ישיר
בחומר הטרי או היבש. לכל אחד מסוגי המיצויים ישנם היתרונות והחסרונות שלו:
מיצוי במים המוכר לנו כחליטה או תה, חלש יותר מהמיצויים האחרים
וגם אינו עמיד אבל נהדר לשימוש מיידי וכן הטעם מדבר בעד עצמו. מיצוי בחומץ יעיל
לשימוש מיידי, ומקובל בבישול ופחות כתרופה.
מיצוי ביין
טעים יותר ממיצוי בכוהל אבל חלש יותר ופחות עמיד. מאידך מיצוי בכוהל, המוכר לנו
כטינקטורה הוא המרוכז והעמיד מכולם אולם טעמו מר ולמי שרגיש במיוחד כדאי
לנסות אופציות אחרות (כיום מקובל גם למצות בגליצרין – מיצוי מתוק, יעיל בעיקר
לילדים).
מיצוי במים
הוא פשוט וידוע: יש לחלוט בליטר
מים רותחים כ-3/5 כפות של עלים/פרחים או לבשל על אש נמוכה שורשים, ולהשאיר לאחר
מכן בטמפרטורת החדר למשך שעה, או עד שיתקרר.
למיצוי
בכהל ניתן להשתמש בוודקה או ערק (בריכוז של 40 %) אולם עדיף לכתחילה כוהל
מרוכז ביותר (כ-95%), הכלי המומלץ ביותר הוא צנצנת זכוכית בעלת מכסה אוטם.
על אף שבתקן
הבינלאומי לכל צמח מוגדר אחוז הכוהל שבו הוא מתמוסס, לצורך הכנת תמצית ביתית
ניתן להשתמש בנוסחה כללית של: 20 % צמח יבש (כחמישית מתכולת הצנצנת) + 45 %
כוהל מרוכז (של 95 %) + ומים (בשאר תכולת הכלי). הנוסחה הזו נכונה לכל מרכיבי
הצמח: עלים, פרחים, גזע, שורשים, פירות וכד'.
את המיצוי הזה
יש להשאיר במקום מוצל ויבש למשך שבועיים שלושה, ולאחר מכן לסנן ולסחוט היטב.
תערובות של
מיצוי כוהלי
לצמחים נחמד
להיות בצוותא אחד עם השני, הם משלימים אחד לשני את החסר, מעשירים בסגולות
רפואיות וכך יכולים לענות לצרכים שונים בו זמנית.
בסופו של דבר,
לאחר מיצוי נפרד של כל אחד מהצמחים הרצויים, מגיע שלב ה"איחוד" – יצירת תערובת
משותפת של מספר צמחים, אותה נאחסן בבקבוקון (עדיף מזכוכית כהה עם טפטפת).
השלב הזה של
התכל'ס: במה להשתמש ומה להעדיף, הוא נושא מורכב בפני עצמו שלא מספיק ללמוד אותו
בכמה שנים מרוכזות אלא להמשיך ולקרוא, לחקור ולהתעניין. בפינה השבועית נשתדל
להציע מרשמים למרקחות בנושאים שונים, אותן ניתן להכין על פי ההוראות שהבאנו
לעיל.
גם להוראות השימוש במיצוי כוהלי אין נוסחה כללית ואחידה כיוון שזה משתנה
מפתולוגיות כרוניות לאקוטיות ותלוי בטיב הצמח וריכוז מרכיביו, אולם "בגדול"
המינון המומלץ הוא כ-30 טיפות למבוגר (משהו כמו רבע כפית) או 10-15 טיפות לילד
X
3 פעמים ביום, כל זאת נשתדל לציין
בפירוט בכל מרשם ומרשם שיוצע.
לסיכום, למי
שמתעניין זהו רק "קצה המזלג" אבל משהו ששווה "לגרד" קצת קורטוב של אומץ בשביל
להתנסות וליישם אותו, לפחות רק כדי לשמוע כמה שפחות אפצ'ים בחורף...
|
