"תניא אמר רבי יוסי זמנא חדא הוינא אזיל בארחא והוה רב חייא ברי עמי. עד דהוינא אזלין אשכחנא חד גבר דהוה לקיט בחקלא עשבין לאסוותא. קריבנא לגבוי אמינא ליה בר נש קוטרא דקוטרי דעשבין למה ? לא זקיף רישיה ולא אמר מידי. אהדרנא זמנא אחרא ואמינא האי ולא אמר מידי. אמינא ליה לרבי חייא ברי: או האי בר נש אטים אודנין או שטייא או חכימא. יתיבנא גבוי. לבתר לקיט אינון עשבין ואחיד לון וחפא עלייהון טרפי גופנין. אמר לן: אנא חמינא דיודאין אתון ויודאין אמרי עלייהו דאינון חכימין אילא דחייסנא עלייכו השתא תהוון רחיקין מבני נשא כסגירא דא דמרחיקין ליה מכלא דהא אנא חמינא דריחא דחד עשבא דהוה קריב גביכון עאל בגופייכו ותהוון רחיקין תלתא יומא, אלא אכילו אלין תומי ברא ותתסון. אכלנא מנייהו דהוו שכיחין קמן ואדמכנא ואתקטרנא בזיעא עד עידן סגי. לבתר אתערנא. אמר לן ההוא גברא השתא אלהכון עמכון דאשכחתון לי דהא אסוותא דגופיכון על ידי אשתלים...

אמר לן חמיתון דלא זקיפנא רישאי ולא אשתעינא בהדייכו משום דאבא חכימא בעשבין מכל בני דרא הוה ואוליפנא מאבא ארחוי דכל עשבין דבהון קשוט ואנא בכל שתא מדוראי בינייהו...

אמר לן ההוא גברא דא הוא חילא דעשבא דאנא לקיטנא קמייכו ובגיני כך לא אשתעינא בהדייכו ולא זקיפנא רישאי בשעתא דקריבתון גבאי. אמר לן, אילו ידעין בני נשא חכמתא דכל מה דנטע קדשא בריך הוא בארעא וחילא דכל מה דאשתכח בעלמא ישתמודעון חילא דמאריהון בחכמתא סגיאה. אבל לא טמיר קדשא בריך הוא חכמתא דא מבני נשא אלא בגין דלא יסטון מארחוי ולא יתרחיצו בההיא חכימא וינשון ליה. כד אתינא ואמינא הני מילי קמיה דרבי שמעון אמר ודאי חכימא הוה, ותא חזי לית עשבא ועשבא דאתייליד בארעא דלא אית ביה חכמתא סגיאה וחיליה בשמייא סגייא. תא חזי מן אזובא, דבכל אתר דבעי קדשא בריך הוא לדכאה לבר נש באזובא מתדכי. מאי טעמא ? משום דיתער חיליה דלעילא דאתפקדא עלוי דהא ההוא חילא דאתפקדא עלוי כד אתערא מבערא רוח מסאבא ואתדכי בר נש. ועלך אמינא בריך רחמנא דשזבך.