|
שמרני
כאישון בת-עין
היקרה בין חושינו היא העיין, דרכה
נשקפת האישיות והמצב הפסיולוגי של הגוף כולו כאחד. כשם נחיצותה כך גם רגישותה –
כל גרגר אבק, קרינת שמש חזקה, אור לקוי או מאמץ משפיעים על טיבה, לא פלא שחשוב
לכל אחד מאיתנו לשמור עליה "כבבת עיננו", אלא שהיום כבר ידוע כי הישענות מוחלטת
על עזרים חיצוניים (משקפיים, עדשות, פריסקופ וכדומה...) עלולה גם להזיק ולא
צריך להיות תלמיד בבי"ס בסין כדי לעצור מדי פעם במהלך קריאה מאומצת, לשפשף את
העיניים ולהתבונן רחוק כדי לשמור על גמישותה...
הכל
בגלל הכבד
טשטוש, החלשות ראייה או עירפול, על
פי הרפואה הסינית, הם ביטויים של חולשת תפקוד הכבד. ומכיוון שהכבד נחשב במעגל
ההשפעה הסיני כ"בן" של הכליות, הרי שחוסר בכבד ובכליות הגורם לחוסר בתמצית
החיונית שבגוף המאוחסנת בכליה ובחוסר דם המיוצר ע"י הכבד הם הסיבה לליקויי
ראייה וסחרחורת. צמחים המזינים את הכבד כגון שיח אברהם, חרצית ריחנית,
בן-חרצית, פרי עץ האטד וכן "צמחי כליות" כמו הכשותנית, דנדרוביום, אקליפטה
וזרעי שומשום שחור מועילים ביותר לחדות הראייה, לסילוק נקודות שחורות צפות לפני
העיניים ולמניעת העירפול.
הזנה
במינרלים
העין הינו איבר חי הזקוק, כמו שאר
האיברים הפנימיים של הגוף, להזנה כדי לשמור על בריאותו. ידוע כי ירקות העשירים
בויטמין A,
כדוגמת הגזר והדלעת, מועילים לראייה, מה שפחות ידוע הוא שצמחים ירוקים ועשירים
במינרלים כמו האספסת, עלי החלמית והסרפד עשירים אף יותר ויש האומרים (קריספיל)
פי 12 מהירקות המוכרים.
צמחים ופירות העשירים בפלבנואידים
כדוגמת השזיף השחור, הסלק, עלי גפן אדומה, אוכמניות וזרעי הענבים השחורים
חשובים מאד לשמירת הצלילות של העדשה, למניעת עכירות בצקות וחימצון במיוחד בגיל
הזהב אבל אם אפשר להתחיל הרבה קודם לכן – הרי זה משובח.
לשטוף את העיניים כמה שיותר במים
צלולים יכול לעזור במקום להזדקק ביום מן הימים לטיפות עיניים סינטטיות בעקבות
הטשטוש וריבוי הדלקות. מי עיניים נהדר להכין מחליטת עלי חלמית, קמומיל, עלי
אאופרסייה (הנקראת לא סתם eyebright
או "בהירות העיין" באנגלית) ועלי סרפד. רק חשוב לשמור את החליטה במקום נקי
וסגור ולזרזף ישירות על העדשה או באמצעות פיסת צמר-גפן לחה.
עיניים
מדליקות
דלקת בעין יכולה להתבטא בזיהום
בלחמית (הקרום הלבן המחפה על גלגל העין) כתוצאה מגירוי כלשהו (עשן, אבקה) או
מסיבות כרוניות הנובעות בד"כ מתת-תזונה, דלקות אחרות הן דלקת הקשתית (החלק
הצבעוני של העין), דלקת הקרנית וגלאוקומה (הרחבה יתירה ועיוות של גלגל העין).
במקרים הפשוטים של דלקת לחמית ניתן
לטפל באמצעות שטיפות במי מלח – כפית מלח לחצי ליטר מים חמים. אם זה לא עוזר או
שהדלקת חמורה יותר אפשר לנסות את הנוסחה הצמחית למי העיניים שהוצעה לעיל או
תערובת לשימוש פנימי של חרצית, שיח אברהם, מנטה, אאופרסיה ואכינצאה. במקרה של
חיידק או וירוס ניתן להוסיף אנטי חידקיים כדוגמת הלפצ'ו והאוניה דה-גאטו כמיצוי
אלכוהולי לטיפול פנימי.
צמח הנקרא קולאוס מועיל
למצבים של גלאוקומה באמצעות הפורסקולין, מרכיב כימי המוריד את הלחץ-התוך-עיני.
גם הויולה (פרח האמנון ותמר הנפוץ עתה בגינותינו) המכיל את המרכיב רוטין
יעיל לאותה הפעולה. כיום ניתן להשיג את הרוטין מבודד ולצרוך כ-20 מ"ג כ-3 פעמים
ביום לטיפול בגלאוקומה. צמחים נוספים העשירים בנוגדי חימצון כדוגמת האורגנו,
ילקוט הרועים ובויטמין c
כמו הברוקולי והתות-שדה, מורידים את הנטייה לגלוקומה כרפואה מונעת ולהבהרת
הרשתית.
ענני
קטרקט
הקטרקט הינו ביטוי של הופעת
"איזורים מעוננים" בעדשת העין. מחלה התוקפת כ-20 אחוז מאוכלוסיית העולם בממוצע,
בעיקר בגיל מבוגר. בקטרקט קיים קשה יותר לטפל אבל למניעתו אין יותר טוב מנוגדי
החימצון העשירים בפלבנואידים. אכילת אוכמניות כבר הזכרנו, נוסיף אליהן את
נפית החתולים, פרחי הרוזמרין הסגלגלים, אגוזי ברזיל העשירים
בויטמין E,
תבלין הכורכום, הזנגוויל והפטרוזיליה ואכילת בצל אדום יומיומית.
|
