|
מתוך כתביו של אסף בן ברכיהו
שבועת הרופאים:
"וזאת הברית אשר כרת אסף בן ברכיהו
ויוחנן בן זבדא עם תלמידיהם וישביעום בדברים האלה: אל תצודו להמית כל נפש במשתה
עיקר, ואל תשקו אשה הרה להפיל, ואל תחמודו כל יופי-תואר בנשים לנאפה בהן, ואל
תגלו את פי האדם אשר האמין לכם, ובל תקחו כל כופר לחבל ולהשחית, ואל תקשיו לב
מלחמול על דל ואביון לרפא, ואל תאמרו על טוב רע ועל רע טוב, ואל תלכו בחוקות
המכשפים לחבור ולנחש ולכשף להפריד איש מאשת חיקו או אשה מאלוף נעוריה, ולא
לחמוד כל הון וכל כופר לעזור תאוות זימה, ולא להתעזר בכל עבודת אלילים לרפא
בהם, ולא להבטיח בכל דברי עבודתם לרפאות, כי אם לשקץ ולתעב ולשנוא את כל
עובדיהם והבוטחים בהם והמבטיחים בהם, כי כולם תוהו ולא מועילים כי אין המה,
ושעיריהם רוחות מתים המה, את פגריהם לא יושיעו ואיך יוכלו להושיע את החיים ?
ועתה בטחו בה' אלקיכם, אל אמת, אל חי,
כי הממית והמחיה, המוחה והרופא, המלמד לאדם דעת וגם להועיל, המוחץ בצדק ובמשפט
והרופא בחסד וברחמים, לא יבצר ממנו כל מזימות ערמה ואין נסתר מנגד עיניו.
המצמיח צמחי רפואות, והשם בלב חכמים תושיה לרפא ברוב חסדיו ולספר נפלאות בקהל
רבים, לדעת כל חי, כי הוא עושהו ואין בלעדיו מושיע. כי הגויים בוטחים אל עצביהם
אשר לא יושיעום ממצוקותיהם ולא יצילום מצרותיהם, כי תוחלתם ותקוותם אל המתים.
על כן נאה לכם להבדל מהם ולשטות ולרחוק מכל תועבות גילוליהם, ולדבקה בשם ה',
אלוקי הרוחות לכל בשר ובידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, להמית ולהחיות ואין
מידו מציל. זכרוהו בכל עת ודרשוהו באמת וביושר ובתום דרך, למען תצליחו בכל
מעשיכם ויתן לכם עזרה להצליח בידכם, והייתם מאושרים מפי כל בשר, ויזנחו הגויים
את אליליהם ועצביהם ויתאוו לעבוד את ה' ככם כי יכירו כי תוהו מבטחם ולריק
יגיעם, כי ישוועו אל אל לא ייטיב ולא יושיע. ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם, כי יש
שכר לפעולותיכם. ה' עמכם בהיותכם עמו, אם אתם את בריתו תשמורו ובחוקותיו תלכו
לדבקה בהם, ונחשבתם לקדושיו בעיני כל בשר, ויאמרו 'אשרי העם שככה לו, אשרי העם
שה' אלוקיו.'
ויענו תלמידיהם ויאמרו, כל אשר הוכחתם
אותנו וציויתם עלינו נעשה כי מצות התורה היא ועלינו לעשותה בכל לבבנו ובכל
נפשנו ובכל מאדנו, לעשות לשמוע ולא לנטות ולא לסור ימין ושמאל. ויברכום בשם אל
עליון קונה שמים וארץ.
ויוסיפו עוד להעיד בהם, ויאמרו אליהם:
הנה ה' אלקים וקדושיו ותורתו עדים בכם, אשר תהיו יראים אותו לבלתי סור
ממצוותיו, וללכת בחוקותיו וביושר לב, ולא לנטות אחרי הבצע, לעזור חנף על דם
נקי. ולא למסוך סם המות לכל איש ואשה להמית רעהו, ולא להגיד בעיקריהם ואף לא
למסרנו לכל אדם, ולא להסיח בכל דבריו, ולא לתת דמים בכל מלאכת הרפואות, ולא
לצדות לעורר מחלה על נפש אדם, ולבלתי תת מום באדם, ולא למהר להבקיע בשר אדם
בכלי ברזל או במכות אש, עד אשר תבחין פעמיים שלוש - אז תתנו עצתכם ולא תמשול
בכם רוח רמה, לרום עינכם ולבכם. ואל תטורו נקמת כל איבה באדם חולה, ולא להחליף
אמרתכם בכל אשר שנא ה' אלוקינו לעשות, כי אם לשמור פקודיו ומצוותיו, ללכת בכל
דרכיו למען מצוא חן בעיניו, להיות נקיים ונאמנים וישרים". (מתוך
"ספר הרפואה", רמ"ג (501), בעריכת ז.מונטנר, הרבעון "מקורות", תש"ל, עמ'
568-569).
חוק הרפואה:
"וידבר אסף על חקרון דעת תולדות החולאים
למיני מחלקותיהם לחיים ולמוות ויאמר: חוק לחכמי הרופאים להיות מהירים במלאכתם,
לרפאות ולדעת ולחקור היטב מאד עד מקור תולדות החולי למינהו, לתכלית רפואתו. כי
בהתבונן הרופא בכל אלה אז יודע, כי נאמן הוא לשרת באמונה, כי חוקר את החלאים
וידע את רפואתם ביושר אמונתו. ועל רוב נסיונותינו אשר ניסינו לדרוש את מחקר
הרפואה ידענו כי לא יוכל הרופא לרפא את כל החלאים, כי מקצתם ירפאו ורובם ימותו,
וגם אשר ישיג לרפאות - בעזרת ה' ירפא ! ורבים מבני אדם יחלו באין מוסר, וימותו
בעצלתיים, בשפלות ידיים, כי לא נהגו בחוק הדת בימי שרותיהם, על כן חלו ובימי
חלים לא דרשו את עצת משכילי הרפואה, כי מאת ה' הוא, על כן ימותו באין מוסר, כי
בעוורון הלכו דרך וישימו דמים בנפשם ולא נשמרו מן המוקש. אם ראית בחלאים
החדירים את פני החולה - גם אלה אותות החולי והמות." (מתוך
"ספר הרפואה", רי"ג (438), בעריכת ז.מונטנר, הרבעון "מקורות", תש"ל, עמ' 545).
אסף בן ברכיהו הינו רופא יהודי שחי בארץ ישראל, בטבריה במאה השישית למניינם
ורקח רפואות מצמחים ומחצבים. כתביו פורסמו ברבעון "קורות" משנת תש"ל, בעריכת
ז.מונטנר.
|
